יום ב', יט’ בתמוז תשע”ט
11:56 (24/02/11) עורך ראשי

מושגים ביהדות גליון מספר 6 תפילה א. שבת בראשית השבת הראשונה לאחר שמחת תורה, בה מתחילים לקרוא מחדש את התורה בפרשת בראשית. ג. הזכרת גשמים, גבורות גשמים הזכרת גדולתו וגבורתו של הקב"ה כ"משיב הרוח ומוריד הגשם", בברכת "גבורות" ("מחיה המתים"), שהיא הברכה השניה של תפילת שמונה עשרה. חז"ל קבעוה בברכה זו, כי: "שקולה ירידת הגשמים כתחיית המתים" (ברכות ל"ג, א), הואיל ועל ידי הגשם גדילה התבואה המביאה חיים לעולם. מתחילים לומר זאת בתפילת מוסף של שמיני עצרת, עד תפילת שחרית של יום טוב ראשון של פסח (וראה - שאילת גשמים). ד. שאילת גשמים מז' במר-חשון מתחילים לבקש ולשאול על ירידת הגשמים, בתפילת שמונה עשרה ב"ברכת השנים". הבקשה היא: "ותן טל ומטר לברכה" או "ברך עלינו" (וראה - גבורות גשמים). ממוצאי יום טוב ראשון של פסח, משנים את הנוסח בברכה זו, ואומרים: "ותן ברכה" או "ברכנו". ה. בה"ב - תענית בה"ב יש הנוהגים לצום בימים שני, חמישי ושני (ב,ה,ב) הראשונים שלאחר החודשים תשרי וניסן, הואיל ובחודשים אלו היו חגים, ויתכן ששמחת החג גרמה לחטא ולהוללות. יש הנוהגים לומר סליחות בימים אלו, בתפילת שחרית לאחר תפילת שמונה עשרה. ו. שבע מצוות בני נח 7 מצוות ואיסורים שגם הגויים, בניו של נח - אבי האנושות לאחר המבול - חייבים לקיימן. והן: (סימן לזכירה: א, ב, ג, ד; ע"ז, ג"ע, ש"ד=) א. אבר מן החי - האסור באכילה. ב. ברכת ה' - אסור לקלל את ה' (בלשון סגינהור). ג. גזל. ד. דינים - חובה להקים בתי משפט. ה. עבודה זרה. ו. גילוי עריות. ז. שפיכות דמים. מושגים ביהדות גליון מספר 7 א. ברכות השחר ברכות הודיה ושבח לקב"ה, שברא את כל צורכי העולם להנאת בני האדם. חכמים חייבו לברך ברכות אלו בהשכמת הבוקר, והן פותחות את תפילת שחרית. ב. פסוקי דזימרה החלק בתפילת שחרית, שבין ברכות השחר והקורבנות לבין ברכות קריאת שמע. זהו לקט פסוקים ופרקי תהילים הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח", כדברי חז"ל: "לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל" (ברכות ל"ב, ב'). ג. סמיכת גאולה לתפילה אמירת קריאת שמע של שחרית - המסתיימת בברכת "גאל ישראל" - בסמוך לתפילת שמונה עשרה. אסור להפסיק בדיבור בין גאולה לתפילה. ד. קריאת שמע 3 פרשיות מהתורה, שחובה לאומרן בתפילת שחרית וערבית לפני תפילת שמונה עשרה. הפרשיות הן: 1. "שמע ישראל" (דברים ו', ד'-ט', מכאן השם!) - קבלת עול מלכות שמים. 2. "והיה אם שמע תשמעו" (דברים י"א, י"ג-כ"א) - קבלת עול מצוות. 3. פרשת "ויאמר" - הנקראת "פרשת ציצית" (במדבר ט"ו, ל"ז-מ"א) - זכירת יציאת מצרים. ה. תפילת שמונה עשרה -תפילת עמידה תפילה הכוללת 18 ברכות - 3 ברכות של שבח, 12 ברכות של בקשות ו-3 ברכות של הודיה להקב"ה. יש לאומרה 3 פעמים ביום בעמידה (כששתי הרגלים צמודות) ובלחש, לכן היא נקראת גם תפילת עמידה או תפילת לחש, והיא מהווה את עיקר התפילה. תפילה זו נתקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה. שמעון הפקולי קבע את סדר הברכות לפני רבן גמליאל ביבנה. לאחר הוספת "ברכת המינים" (ראה להלן), שחוברה על ידי שמואל הקטן, יש בתפילה זו 19 ברכות. בתפילת העמידה של שבת וחג יש רק 7 ברכות: 3 ראשונות ו-3 אחרונות כמו ביום חול, וברכה אמצעית העוסקת בקדושת היום. בראש השנה בתפילת מוסף יש בתפילה זו 9 ברכות (וראה לעיל - מלכויות, זכרונות ושופרות). מושגים ביהדות גליון מספר 8 א. תפילת שחרית תפילת הבוקר. זמנה לכתחילה מהנץ החמה (ראה להלן), ועד סוף ארבע שעות (זמניות) מתחילת היום. על פי המסורת תיקן אותה אברהם אבינו, והיא כנגד קורבן התמיד של שחר. תפילה זו כוללת את ברכות השחר, פסוקי דזימרה, קריאת שמע, שמונה עשרה, נפילת אפיים, תחינות ודברי שבח. ב. קדושה תפילה קצרה שעיקרה אמירת הפסוקים: "קדוש, קדוש, קדוש" וכו' (ישעיהו ו', ג'), ו"ברוך כבוד ה' ממקומו" (יחזקאל ג', י"ב) ועוד. 1. קדושה דישיבה - אמירת פסוקים אלו בתפילת שחרית בברכת "יוצר המאורות" שלפני קריאת שמע. קדושה זו נאמרת בישיבה. 2. קדושה דעמידה - אמירת פסוקים אלו על ידי החזן והציבור בעת החזרה על תפילת העמידה בברכת "האל הקדוש", כאשר כל המתפללים עומדים. 3. קדושה דסידרא - פסוקים אלו הנאמרים ב"ובא לציון" בסוף תפילת שחרית ובתפילת מנחה של שבת, עבור אלו שאיחרו לתפילה. ג. אתה חוננתנו תפילה קצרה הנאמרת במוצאי שבת ובמוצאי יום טוב, בתפילת שמונה עשרה בברכת "חונן הדעת". בתפילה זו יש מעבר מקודש לחול. ד. ותודיענו בליל יום טוב שחל במוצאי שבת, מוסיפים תפילה קצרה בתפילת העמידה של ערבית, והיא מעין הבדלה בין קדושת שבת לקדושת יום טוב. היא נפתחת במילים: "ותודיענו ה' אלוקינו" וכו'. רב ושמואל תיקנו אותה. ה. ברכת המינים הברכה ה-12 בתפילת שמונה עשרה (היא למעשה הברכה ה-19 והאחרונה שנכנסה לתפילה זו), שתיקן רבן גמליאל ביבנה לאומרה על אובדן המינים - יהודים אפיקורסים שהתרבו לאחר חורבן בית המקדש. היא נתחברה על ידי שמואל הקטן. מושגים ביהדות גליון מספר 9 א. חזרת הש"ץ לאחר שהציבור סיים לומר בלחש את תפילת שמונה עשרה, חוזר הש"ץ (שליח ציבור - החזן) בקול רם על תפילה זו. על הציבור להקשיב לתפילתו, ולענות "ברוך וברוך שמו" ו"אמן" לאחר כל ברכה. חכמים תיקנו לומר זאת עבור אלו שלא ידעו להתפלל, ובכך הם יצאו ידי חובה. ב. עננו תפילה קצרה הנאמרת בתענית ציבור, בתפילת שמונה עשרה של מנחה בברכת "שמע קולנו", ובני עדות המזרח אומרים אותה גם בשחרית. שליח הציבור אומרה בחזרת הש"ץ, בין ברכת "גואל ישראל" לברכת "רפאנו", בתפילת שחרית ובמנחה. ג. מודים דרבנן תפילה קצרה, שאומר הציבור בזמן שהחזן אומר את ברכת "מודים" בחזרתו על תפילת שמונה עשרה. תפילה זו מורכבת מנוסחאות שונות שנאמרו על ידי החכמים (דרבנן) בתלמוד. ד. נשיאת כפיים ברכה שמברכים הכהנים את המתפללים לפני ברכת "שים שלום", בחזרת הש"ץ בתפילת שחרית, מוסף, מנחה בתענית ציבור ובתפילת נעילה ביום הכיפורים. בעת הברכה מגביהים (נושאים) הכהנים את ידיהם המכוסות בטלית, ופושטים אותן בגובה הכתפיים. ברכה זו נקראת גם ברכת כהנים, והיא מצוות עשה מהתורה (במדבר ו', כג-כז). מקורה בברכת אהרן הכהן, ככתוב: "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם" (ויקרא ט', כ"ב). ה. נפילת אפיים אמירת תחינות (תחנון) בתפילת שחרית ובתפילת מנחה, לאחר תפילת שמונה עשרה. נהוג לאומרה כשהפנים מורכנים על היד, כאות להכנעת האדם העומד לפני הקב"ה ומבקש ממנו רחמים. מושגים ביהדות גליון מספר 10 א. שיר של יום שיר (פרק אחד מתהילים) שאמרו הלויים בבית המקדש, בעת הקרבת קורבן התמיד של שחר. בכל יום הם אמרו פרק אחר הקשור לאותו היום בבריאת העולם. כיום נהוג לומר בכל יום, בסיום תפילת שחרית, את השיר המתאים לאותו היום. ב. עלינו לשבח דברי שבח לקב"ה הפותחים את הקטע של "מלכויות" בתפילת מוסף של ראש השנה. כיום נהוג לסיים בהם את כל התפילות. על פי המסורת חיברה יהושע בן נון לאחר כיבוש יריחו. ג. מעין שבע תפילה קצרה הנאמרת בסוף תפילת ערבית של שבת לאחר "ויכולו". בתפילה זו יש קיצור של 7 הברכות של תפילת העמידה של ליל שבת. חכמים תיקנו לאומרה, כדי להמתין לאלו שאיחרו לתפילה. ד. ברכת הלבנה ברכה ותפילה מיוחדת הנאמרת במוצאי שבת שבתחילת כל חודש, כאשר רואים את הלבנה בחידושה. יש לאומרה מ-ג' בחודש, ויש נוהגים מ-ז' בחודש, שאז הלבנה כבר ניכרת, ועד מחצית החודש, שאז היא מתחילה להיפגם. הברכה נאמרת בעמידה תחת כיפת השמים ובשמחה רבה, כי עם ישראל מונה ללבנה וחידושה מסמל את גאולת עם ישראל. תפילה זו נקראת גם קידוש לבנה. ה. ברכת החודש בכל שבת שלפני ראש חודש (חוץ מחודש תשרי), נהוג לברך בבית הכנסת את החודש הקרב, לאחר הקריאה בתורה. הש"ץ מכריז את היום (או הימים) בו הוא יחול ואת זמן מולד הלבנה (התחדשות הלבנה בחודש הקרב ובא), ואומר בקשות לחודש טוב. שבת זו נקראת "שבת מברכים". ו. הביננו תפילה מקוצרת של 13 הברכות האמצעיות של תפילת שמונה עשרה, הנאמרת בשעת סכנה כאשר לא ניתן לומר תפילה זו בשלמותה. לפני תפילה זו יש להקדים את 3 הברכות הראשונות של תפילת שמונה עשרה, ולאחריה יש לומר את 3 הברכות האחרונות שלה. היא נקראת גם "מעין שמונה עשר".

 
 
מידענוף
הודעות
מושגים ביהדות
הכיתות שלנו
מקצועות לימוד
תרגיל מחוזי ללמידה מרחוק
תורת חיים ותוכנית חינוכית
רב בית הספר - הרב שמואל כ"ץ שליט"א
מרכז צמיחה
מפגש עם ספר
מדעים
שקט! מצלמים
ארכיון
הענן החינוכי