יום ב', יט’ בתמוז תשע”ט
11:55 (24/02/11) עורך ראשי

מושגים ביהדות גליון מספר 15 ברכות א. ברכת אשר יצר ברכה על יצירת האדם בחכמה ע"י הקב"ה. את הברכה הזו יש לומר בהשכמת הבוקר, ובכל פעם לאחר שיוצאים מהשירותים לאחר נטילת הידיים. ב. ברכת המפיל ברכה הנאמרת בכל לילה בקריאת שמע שעל המיטה לפני השינה. ג. ברכת השיר ברכת שבח לקב"ה, הנאמרת על הכוס הרביעית בליל הסדר. יש הסוברים, שהכוונה ל"יהללוך ה' אלוקינו" וכו' - הברכה הנאמרת תמיד לאחר ההלל. ויש הסוברים, שהכוונה לנשמת כל חי - תפילת שבח ותודה לקב"ה הנאמרת גם בשבת ויום טוב בסיום פסוקי דזימרה. ד. ברכי נפשי מזמור ק"ד בתהילים העוסק בעולם המופלא שהקב"ה ברא והסדר הנוהג בו. נהוג לומר פרק זה בשבת לאחר תפילת מנחה, מהשבת הראשונה שלאחר סוכות, שבת בראשית, ועד לשבת הגדול, השבת שלפני פסח, וכן בראשי חודשים לאחר תפילת שחרית. ה. הלל הלל המצרי - פרקי תהילים (קי"ג - קי"ח), של הלל ושבח לקב"ה, הנאמרים לאחר תפילת העמידה של שחרית בראש חודש ובחגים. הלל זה נקרא כך, כי בפרק קי"ד נזכרת יציאת מצרים, ואומרים אותו גם בליל הסדר. הלל שלם - אמירת כל הפרקים הנ"ל, בשלמותם. חצי הלל - השמטת החצי הראשון של פרקים קט"ו, קט"ז (כלומר: מדלגים על 2 מזמורים מההלל השלם). אומרים אותו בראש חודש, ובפסח מלבד ביום הראשון של החג (בו אומרים הלל שלם). לגמור את ההלל - לומר הלל שלם. הלל הגדול - תהילים פרק קל"ו, בו מפורטים דברי שבח קצרים על גדולת הקב"ה, הזן ומפרנס את כל בריותיו. כל פסוק מסתיים ב- "כי לעולם חסדו". פרק זה נאמר בפסוקי דזימרה בשבת ובחגים, ובליל הסדר. ו. שובבי"ם ת"ת ראשי התיבות של פרשיות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה, תצוה. בשנה מעוברת נוהגים חסידים ויראי ה' להתענות בכל יום חמישי שלפני פרשיות אלו, כי יש הפסקה ארוכה בין תעניות בה"ב בחודש חשון, לתעניות אלו בחודש אייר (ראה לעיל). יש הנוהגים בכך גם בשנה רגילה. תעניות אלו הן סגולה שנשים תלדנה בשלום. מושגים ביהדות גליון מספר 16 א. ברכת המצוות ברכה הנאמרת לפני עשיית מצווה. המברך, מיד לאחר הברכה עובר לעשייתן - לקיום המצווה. לדוגמא: לאחר הברכה "על נטילת לולב" עוברים מיד לקיום המצווה - מנענעים בלולב. ב. ברכות הראייה והשמיעה ברכות הראייה - ברכות הנאמרות בעת ראיית תופעות טבע מיוחדות או מקומות ודברים מיוחדים, כגון: מקום שנעשה בו נס; הברכה על ברק - "ברוך אתה ה'...עושה מעשה בראשית"; הברכה על קשת - "ברוך אתה ה'...זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו". ברכות השמיעה - ברכות הנאמרות בעת שמיעת בשורות או קולות מיוחדים. כגון: הברכה על רעם - "ברוך אתה ה'... שכוחו וגבורתו מלא עולם". ג. ברכות הנהנין ברכות הנאמרות לפני הנאה או אכילת מאכלים מסוגים שונים. יש לברך ברכות אלו כי "אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה" (ברכות ל"ה, א). הברכות הן: "בורא מיני מזונות", "בורא פרי העץ" או "האדמה", "שהכל" וכו'. ד. "ברכות ההודאה" ברכות הנאמרות כתודה ותפילה לקב"ה, לדוגמא: "על הניסים", ברכת הגומל (ראה להלן), ועוד. ה. ברכת הגומל ברכת הודיה לקב"ה, שמברך חולה מסוכן שנתרפא, חבוש בבית האסורים שיצא לחופשי, ההולך במדבר שהגיע ליישוב, והנוסע בים שהגיע ליבשה, וכל מי שניצל מסכנה ודאית. נהוג לאומרה בעת העלייה לתורה, בפני עשרה אנשים. ו. ברכת הריח ברכה הנאמרת לפני הרחת ריח טוב של בשמים, צמחים וכדומה. יש לכך ברכות שונות בהתאם לסוג הריח, והן: "בורא מיני בשמים", "בורא עצי בשמים", "בורא עשבי בשמים" ו"הנותן ריח טוב לפירות". מושגים ביהדות גליון מספר 17 א. ברכה אחרונה ברכה הנאמרת לאחר אכילה או שתייה, כגון: בורא נפשות (ראה להלן), ברכה מעין שלוש (ראה להלן), ברכת המזון (ראה להלן). ב. בורא נפשות ברכה הנאמרת לאחר אכילת ירקות; פירות שאינם משבעת המינים; מאכלים שאינם מגידולי קרקע, כגון: בשר, ביצה וכו' ולאחר שתיית משקה מלבד יין. ג. ברכה מעין שלוש ברכה הנאמרת לאחר אכילת מזונות, פירות משבעת המינים ולאחר שתיית יין. ברכה זו כוללת מעין קיצור 3 הברכות של ברכת המזון. היא נקראת גם - על המחיה, על שם מילים אלו הפותחות ברכה זו. ד. ברכת המזון מצווה מהתורה לברך ולהודות לקב"ה לאחר אכילת לחם העשוי מחמשת מיני דגן (דברים ח', י'). חכמים קבעו לברך ברכה זו על אכילת כזית לחם. הברכה כוללת 4 ברכות והן: 1. ברכת הזן 2. ברכת הארץ 3. ברכת בונה ירושלים 4. ברכת הטוב והמטיב (הברכה הרביעית היא מתקנת חכמים - וראה להלן). ה. ברכת הטוב והמטיב 1. הברכה הרביעית בברכת המזון, שנתקנה ע"י חז"ל ביבנה, לאחר חורבן בית המקדש השני, לאחר שהרוגי ביתר (עיר שמרדה ברומאים) הובאו לקבורה (ברכות מ"ח, ב). 2. ברכה שיש לומר על שמיעת בשורה טובה, ועל כל דבר שיש לאדם טובה והנאה מרובה ממנו ויש לו שותף לכך. ו. ברכת הזימון שלושה בני אדם שאכלו פת כאחד, חייבים להצטרף יחד לברכת המזון. לפני הברכה, אחד מזמן ואומר: "רבותי נברך" וכו', ואם הם עשרה, המזמן אומר: "נברך אלוקינו" וכו', והשומעים עונים לו "ברוך אלוקינו" וכו'. מושגים ביהדות גליון מספר 18 א. נטילת ידיים – מים ראשונים 1. בהשכמת הבוקר - רחיצת הידיים במים על ידי כלי מיד לאחר ההשכמה בבוקר. יש ליטול 3 פעמים כל יד לסירוגין. חכמים חייבו נטילה זו כי: א. האדם נעשה בבוקר כברייה חדשה. ב. הנטילה מסירה את הרוח הרעה השורה על הידיים בלילה. 2. לסעודה - חכמים חייבו ליטול ידים גם לפני אכילת לחם העשוי מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל ושיפון), משום קדושה והקפדה על נקיות. לאחר הנטילה יש לברך: "על נטילת ידים" ולנגב. אסור להפסיק בדיבור עד לאחר ברכת "המוציא" על הלחם. המים בהם נוטלים את הידיים לסעודה נקראים מים ראשונים. ב. מים אחרונים מים שנהוג ליטול בהם את הידיים בסוף הסעודה לפני ברכת המזון. חז"ל תיקנו זאת מחשש שמלח סדומית, בו השתמשו בסעודה והמצוי על הידיים, יגרום לעוורון. ג. ברכת שהחיינו ברכה שמברכים: 1. בקידוש בליל החג. 2. לפני אכילת פרי חדש המתחדש משנה לשנה. 3. על קניית בית או בגד חדש, וכדומה. ברכה זו נקראת גם ברכת הזמן. ד. מאה ברכות מאה ברכות שיש לברך בכל יום. יש הסוברים, שזו מסורת ממשה רבנו מסיני, יש הסוברים, שזו תקנת דוד המלך, ויש שכתבו שזו תקנה של אנשי כנסת הגדולה. ה. ספק ברכות להקל כלל בהלכה: כאשר יש ספק אם צריך לברך על דבר כלשהו, או ספק איזו ברכה צריך לברך - יש להקל ולא לברך כלל. הסיבה לכך: החובה לברך היא מדרבנן, לכן כדי לא להוציא את שם ה' לבטלה, שזהו דבר חמור ביותר, הקלו חכמים והורו שעדיף לא לברך כלל (מלבד בברכת המזון שחובתה מהתורה).

 
 
מידענוף
הודעות
מושגים ביהדות
הכיתות שלנו
מקצועות לימוד
תרגיל מחוזי ללמידה מרחוק
תורת חיים ותוכנית חינוכית
רב בית הספר - הרב שמואל כ"ץ שליט"א
מרכז צמיחה
מפגש עם ספר
מדעים
שקט! מצלמים
ארכיון
הענן החינוכי