יום ה', יח’ באייר תשע”ט
11:52 (24/02/11) עורך ראשי

מושגים ביהדות גליון מספר 23 קידוש החודש ועיבור השנה א. קידוש החודש - חודש חסר ומלא מצווה מהתורה (שמות י"ד, א'-ד'), לקבוע את ראשיתו של חודש על פי ראיית הירח בחידושו. דבר זה נעשה בבית הדין הגדול בירושלים, ביום ה-30 לחודש ע"י קבלת עדים, ובדיקת אמינות עדותם - אם הם ראו את הירח בדמות חרמש בליל יום ה-30. אם העדות נכונה - ראש בית הדין היה מקדש יום זה (יום ה- 30 של החודש הקודם) כיום הראשון של החודש הבא (ואז החודש שעבר היה חסר - רק בן 29 יום). אם העדות לא נכונה או שלא באו עדים - הוא היה מקדש את היום למחרת (שהוא היום ה-31) כראש החודש הבא (ואז החודש שעבר היה מלא - בן 30 יום). לאחר מכן היו מודיעים זאת לכל תפוצות ישראל ע"י השאת משואות. לאחר חורבן בית המקדש השני, כאשר הרומאים גזרו לא לסמוך יותר חכמים, קבע הלל השני - נכדו של רבי יהודה הנשיא [בשנת ד'קי"ט (359 לסה"נ)] - את לוח השנה לדורות על פי חישובים ומסורת שהיתה לו מנשיאי ישראל עד משה רבנו. וכל זאת, כדי לשמור על אחדות עם ישראל, כך שבכל התפוצות יחגגו את החגים באותו הזמן. ב. חודש - מולד הזמן בין מולד הירח (הזמן בתחילת כל חודש בו הירח מתחדש, וזאת, כאשר הוא נמצא בקו ישר בין כדור הארץ השמש), ובין למולד הבא אחריו. בזמן זה מקיף הירח הקפה אחת שלימה את כדור הארץ. הזמן לכך הוא: כ"ט, י"ב, תשצ"ג, כלומר: כ"ט (=29 ימים) + י"ב (=12 שעות) + תשצ"ג (=793 חלקים = 44 דקות ו-3 שניות ושליש). [הכוונה לחלקים מהשעה, כאשר היא מחולקת ל-1080 חלקים. מכאן, שאם שעה = 60 דקות כפול 60 שניות = 3600 שניות, הרי כל חלק = 3 שניות ושליש]. ג. שנה פשוטה שנה רגילה היא בת 12 חודשים, בה הירח מקיף את כדור הארץ 12 פעמים. האפשרויות הן: שנה חסרה - שנה בת 353 ימים, כאשר החודשים מר-חשון וכסלו חסרים (בני 29 ימים). שנה כסדרה - שנה בת 354 ימים, כאשר חודש מר-חשון - חסר, וכסלו - מלא (בן 30 יום). שנה מלאה - שנה בת 355 ימים, כאשר החודשים מר-חשון וכסלו - שניהם מלאים. ד. שנה מעוברת מצווה מהתורה לחוג את החגים בזמן מדויק (התלוי בחמה ובעונות השנה): פסח - בחודש האביב (השעורה חייבת להיות בשלה עבור קורבן העומר), שבועות - בזמן הקציר, וסוכות בחודש האסיף (דברים ט"ז, א'). כמו כן, מצווה לקדש את החודשים על פי הלבנה (שמות י"ב, א'). מכאן, שלוח השנה העברי בנוי לפי שנת החמה וגם לפי שנת הלבנה. אך מתברר ששנים אלו אינן שוות! שנת חמה - היא בת 365 ימים (כדור הארץ מקיף את השמש 365 פעמים), ושנת לבנה - היא בת 354 ימים בלבד (הלבנה מקיפה 12 פעם את כדור הארץ). מכאן, ששנת לבנה קצרה משנת החמה בממוצע ב- 11 יום! כדי שהחגים יחולו בזמן הנ"ל, היה צורך להשוות את שנת הלבנה עם שנת החמה. את זאת עשו חכמים על ידי הוספת חודש ימים לשנה, פעם בכמה שנים. שנה כזו היא שנה מעוברת, בה יש 13 חדשים, כלומר: יש בה חודש מעובר הוא חודש אדר הכפול - אדר א' ואדר ב'. חז"ל חישבו ומצאו, שמחזור של 19 שנות לבנה (שהוא בן 228 חודש), קצר מ-19 שנות חמה בשבעה חודשים. כדי להשוות ביניהן, הם החליטו להוסיף ל-19 שנות לבנה 7 חדשים (הם חודשי העיבור), כך שיהיו 12 שנים פשוטות ו-7 שנים מעוברות. הם קבעו, שבכל מחזור של 19 שנים השנים המעוברות תמיד תהיינה בשנים אלו: 3, 6, 8 - 11, 14, 17, 19 (וסימנם: גו"ח-אדז"ט).

 
 
מידענוף
הודעות
מושגים ביהדות
הכיתות שלנו
מקצועות לימוד
תרגיל מחוזי ללמידה מרחוק
תורת חיים ותוכנית חינוכית
רב בית הספר - הרב שמואל כ"ץ שליט"א
מרכז צמיחה
מפגש עם ספר
מדעים
שקט! מצלמים
ארכיון
הענן החינוכי