יום ב', יט’ בתמוז תשע”ט
11:48 (24/02/11) עורך ראשי

מושגים ביהדות גליון מס' 30 כשרות א. מאכלות אסורים מאכלים או משקים שנאסרו באכילה ובשתייה על ידי התורה או חכמים, כגון: תערובת בשר וחלב, נבילה וטריפה, בישולי הגויים, ועוד (וראה להלן). ב. בשר בחלב אסור מהתורה לבשל בשר בחלב, שנאמר: "לא תבשל גדי בחלב אמו" (שמות כ"ג, י"ט; שם ל"ד, כ"ו; דברים ד', כ"א). איסור זה נזכר בתורה 3 פעמים, מכאן למדו חכמים, שיש בכך 3 איסורים, והם: 1. לבשל 2. לאכול 3. להינות מתבשיל זה. ג. נבילה 1. בהמה או חיה מתים אסורים מהתורה באכילה (דברים י"ד, כ"א), וכן בנגיעה ובנשיאה (ויקרא ה', ב'). 2. כינוי לבהמה שנפסלה לאכילה בעת השחיטה (וראה - טריפה). ד. טריפה 1. התורה אסרה לאכול בשר של בעל חיים שנטרף או נדרס על ידי חיה טורפת (שמות כ"ב, ל'). חכמים אסרו לאכול גם בשר של בעל חיים שנשחט כדין אך נמצאו בו לקויים גופניים מלידה או ממחלה. 2. כינוי לבשר חיה טמאה או תערובת של בשר וחלב האסורים באכילה. ה. בטל בשישים דבר האסור באכילה מהתורה, שנפל לתוך דבר המותר באכילה, קבעו חכמים, שאם כמות המאכל המותר גדולה פי 60 מהמאכל האסור - האיסור בטל וכל התערובת מותרת באכילה. ו. בשר חלק בשר הכשר לאכילה בצורה חלקה, כלומר: לכל הדעות, ואין עליו כל שאלה או ספק הלכתי. מושגים ביהדות גליון מספר 31 א. אבר מן החי אבר או בשר, שנחתך או נקרע מבהמה, חיה או עוף טהורים, בעודם בחיים - אסור מהתורה לאוכלם (דברים י"ב, כ"ג). איסור זה חל גם על הגויים, והוא אחד משבע מצוות בני נח. ב. הכשרת בשר ניקור - הסרת החלב וגיד הנשה, האסורים באכילה מהתורה (בראשית ל"ב, ל"ב ; ויקרא ז', כ"ג), מבשר בהמה לפני הכשרתו. המומחה לכך נקרא - מנקר. לשם הכשרת הבשר יש צורך גם להוציא את הדם שבו על ידי מליחה או צלייה (בכבד). לפני המליחה יש לשטוף ולהשרות את הבשר במים במשך חצי שעה. לאחר המליחה יש להשהות את הבשר במלח במשך שעה, ולאחר מכן שוב לשוטפו. ג. כסוי הדם מצווה מהתורה לכסות בעפר, דם שיצא בעת השחיטה של חיה טהורה או של עוף טהור (ויקרא י"ז, י"ג). ד. יין נסך יין של גוי שנסכו לעבודה זרה, אסור מהתורה ליהודי לשתות או להנות ממנו (דברים ל"ב, ל"ח). סתם יינם - חכמים גזרו על שתיית כל יין של גוי, גם אם לא ידוע שנתנסך לעבודה זרה, כדי להרחיק את היהודים מהגויים וממנהגיהם (שבת י"ז, ב'). ה. בשולי גויים חז"ל גזרו שלא לאכול מאכלים שנתבשלו על ידי גויים (אפילו אם המאכלים כשרים או שנתבשלו בכלי כשר), כדי שיהודי לא יתרגל להכנס לאכול בביתם - דבר העלול להביא לחיתון עמם, או שהם יכשילו אותו במאכל האסור באכילה. הגזירה היתה רק על: א. מאכלים חשובים העולים על שולחן מלכים, כדי לאוכלם עם הפת. ב. דבר שאינו נאכל כמו שהוא חי אלא יש צורך לבשלו. ו. פת עכו"ם לחם העשוי מחמשת מיני דגן שנאפה על ידי גוי - גזרו חכמים שלא לאוכלו, כדי להימנע מלסעוד עם הגויים, דבר היכול להביא להתקרבות אליהם ולהתחתן עמם. יש פוסקים שהקלו בלחם שנאפה על ידי נחתום (אופה) גוי בתנאים מסוימים.

 
 
מידענוף
הודעות
מושגים ביהדות
הכיתות שלנו
מקצועות לימוד
תרגיל מחוזי ללמידה מרחוק
תורת חיים ותוכנית חינוכית
רב בית הספר - הרב שמואל כ"ץ שליט"א
מרכז צמיחה
מפגש עם ספר
מדעים
שקט! מצלמים
ארכיון
הענן החינוכי